ה-Bitcoin – מעמדו המשפטי

By | 2018-02-11T23:21:42+00:00 מרץ 5th, 2014|דין אמריקאי, דיני אינטרנט|

במאמר קצר זה אתייחס למעמדו של ה-Bitcoin ולפסיקה ולרגולציה הראשוניות הקיימות בתחום. האם זהו מטבע? נייר ערך? מה המשמעויות? יש חוקים? כללים? קווים מנחים? למי סמכות שיפוט ואכיפה? נראה שבשלב זה המשפט רודף אחרי המציאות, ויש הרבה יותר שאלות מתשובות. יהיה מענין.

סגור לתגובות על ה-Bitcoin – מעמדו המשפטי

הפרדת רשויות, לא חלוקת ירושלים. מה באמת נקבע ב- Zivotofsky v. Secretary Of State?

By | 2014-03-05T00:54:29+00:00 יולי 25th, 2013|דין אמריקאי|

המאמר עוסק בפסק הדין מעורר ההדים (לפחות בישראל) בעניין Zivotofsky v. Secretary Of State, אשר דן בזכותו של אזרח אמריקאי יליד ירושלים, שמקום לידתו יירשם בדרכונו כ"ישראל". למרות מה שנראה בפצצה פוליטית רגישה לכל מגע, בית המשפט עסק דווקא בפן שונה לחלוטין והוא סמכויותיו של הנשיא בתחום מדיניות החוץ אל מול סמכויות הקונגרס, ועוצמת החוקה אל מול חקיקה רגילה.

סגור לתגובות על הפרדת רשויות, לא חלוקת ירושלים. מה באמת נקבע ב- Zivotofsky v. Secretary Of State?

UNITED STATES v. WINDSOR, ET AL – המאבק בין שלוש רשויות השלטון

By | 2018-02-11T23:22:04+00:00 יולי 17th, 2013|דין אמריקאי|

מאמר זה הוא השני העוסק בפסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי בענין US v Windsor, אשר ניתן ביום 26.06.2013 וקבע, כי ההכרה הפדראלית בנישואין הטרוסקסואליים בלבד אינה חוקתית. במרכזו של מאמר זה התייחסות בית המשפט למעמדו, סמכותו להחליט בעניינים אידיאולוגיים ואקטיביזם שיפוטי.

סגור לתגובות על UNITED STATES v. WINDSOR, ET AL – המאבק בין שלוש רשויות השלטון

US v. WINDSOR – איסור האבחנה הפדראלית בין נישואין מסורתיים לנישואין חד מיניים

By | 2018-02-11T23:22:17+00:00 יולי 10th, 2013|דין אמריקאי|

המאמר עוסק בפסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי בענין US v Windsor, אשר ניתן ביום 26.06.2013 וקבע, כי ההכרה הפדראלית בנישואין הטרוסקסואליים בלבד אינה חוקתית. הדיון כלל התייחסויות חשובות למעמד בית המשפט, סמכותו להחליט בעניינים אידיאולוגיים, אקטיביזם שיפוטי ומעמדו של מוסד הנישואין בימינו.

סגור לתגובות על US v. WINDSOR – איסור האבחנה הפדראלית בין נישואין מסורתיים לנישואין חד מיניים

פיצויים עונשיים בארצות הברית – א'

By | 2013-07-17T11:18:41+00:00 מאי 31st, 2013|דין אמריקאי|

המאמר דן בעקרונות הפיצויים העונשיים בארצות הברית, והוא הראשון מבין שניים. מאמר זה סוקר את עקרונות היסוד בסוגיה ומציג את עמדת הפסיקה בתחום, תוך התייחסות לסוגיות של סמכות שיפוטית פדראלית, היחס בין פיצויים עונשיים להליך משפטי הוגן, וכמובן היחס בין הפיצוי הפדראלי לפיצוי המדינתי (אשר ייסקר בחלק ב') . באופן ספציפי סוקר המאמר את פסק דין אקסון ולדז (Exxon), אשר עסק בסוגיית הפיצויים העונשיים בהרחבה, התווה כללים ומהווה אבן דרך חשובה בתחום.

סגור לתגובות על פיצויים עונשיים בארצות הברית – א'

מה בין רומן זדורוב ל-Clarence Earl Gideon?

By | 2018-02-11T23:22:33+00:00 מרץ 21st, 2013|דין אמריקאי, רשויות המדינה ואכיפת החוק|

ההחלטה על צירוף ראיות חדשות בתיק רומן זדורוב (17.03.2013) ניתנה 50 שנה פחות יום (18.03.1963) לאחר פסק הדין בארצות הברית בענין Gideon v. Wainwright. המאמר דן בקצרה בצירוף ראיות חדשות, בפרקליטות ובסנגוריה הציבורית ובזכות לייצוג.

סגור לתגובות על מה בין רומן זדורוב ל-Clarence Earl Gideon?

פיצויים עונשיים בארצות הברית – ב': מדינת ניו יורק

By | 2014-03-05T00:52:00+00:00 מרץ 20th, 2013|דין אמריקאי|

מאמר זה הינו המשך לחלק א', אשר עסק בפיצויים העונשיים בארצות הברית מבוא כללי – פיצויים עונשיים מהם מטרתו של הפיצוי בתורת הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו, כלומר הבאתו של [...]

סגור לתגובות על פיצויים עונשיים בארצות הברית – ב': מדינת ניו יורק

חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (ג') (פרשת הפרמייר ליג נ' פלוני) – ארצות הברית מול ישראל

By | 2013-03-20T02:05:10+00:00 מרץ 20th, 2013|דין אמריקאי, דיני אינטרנט|

מאמר זה הוא השלישי בסדרה העוסק בזכות לאלמוניות ברשת תוך השוואה בין הדין בישראל לדין בארצות הברית. המאמר סוקר את פסק דין הפרמייר ליג בישראל ודן ביכולת של ניזוק במרחב הוירטואלי להגיע למזיק שלו ולתבוע ממנו את נזקיו.

סגור לתגובות על חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (ג') (פרשת הפרמייר ליג נ' פלוני) – ארצות הברית מול ישראל

חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (ב'): פרשות ג'יין דו ורמי מור – ארצות הברית מול ישראל

By | 2013-07-17T11:19:05+00:00 מרץ 20th, 2013|דין אמריקאי, דיני אינטרנט|

מאמר זה סוקר בקצרה את עיקרי ההבדלים בגישות לחשיפתם של אלמונים המגיבים באמצעי המדיה הדיגיטלית (בדרך כלל בפורום כלשהו באינטרנט) ופוגעים בזולתם בישראל לעומת ארצות הברית. הבעיה מתעוררת, כאשר הניזוק אינו יודע את זהות המזיק, ועל כן אינו מסוגל לפתוח בכלל בהליך משפטי לקבלת פיצוי על נזקיו. במאמר זה נסקור את עיקרי ההלכות הנוהגות כיום.

סגור לתגובות על חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (ב'): פרשות ג'יין דו ורמי מור – ארצות הברית מול ישראל

חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (א'): פרשת רמי מור

By | 2013-03-20T02:08:49+00:00 מרץ 20th, 2013|דיני אינטרנט|

מאמר קצר זה עוסק באחד מפסקי הדין החשובים ביותר בעת האחרונה בישראל לעניות דעתי, זהו פסק הדין בענין רמי מור. פסק הדין עיגן את הזכות לאנונימיות ברשת במשפט הישראלי, והוא מציג את נקודת האיזון שבין הזכות לאנונימיות והקשר בין אנונימיות לחופש ביטוי לבין הזכות לשם טוב והזכות לבוא חשבון עם מזיק.

סגור לתגובות על חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (א'): פרשת רמי מור