מבוא: כלל ה-Diversity
במאמר קודם עסקנו בשאלת הסמכות העניינית הייחודית הנתונה לבתי משפט פדראליים בארצות הברית במצב של Diversity, כלומר כאשר לפחות שניים מבעלי הדין היריבים הם בעלי אזרחות שונה או תושבים – Domiciliary – של שתי מדינות שונות. כפי שציינו באותו מאמר, במצב כזה הסמכות העניינית נתונה לבתי המשפט הפדראליים ולא המדינתיים (בתנאי הנוסף, ששווי התובענה עולה על 75,000$, תנאי חשוב לא פחות כמובן). בתמצית נזכיר, שהדבר קבוע בסעיף U.S.C. § 1332 28, כלומר סעיף 1332 לחוק הפרוצדורה האזרחית הפדראלית של ארצות הברית.
אך מה כאשר לאחד מבעלי הדין אזרחות כפולה, שאחת מהן של ארה"ב והשניה של מדינה זרה?
אזרחות כפולה של אזרח ארה"ב
נקדים ונסלק מן הדרך מצב דומה לכאורה, אך אין להתבלבל בו. ראובן, תושב ניו יורק, תובע את שמעון, תושב ניו ג'רזי, בסכום של 100,000$. הוא מגיש את התובענה בבית המשפט הפדראלי בהתבססו על סמכות עניינית מכוח Diversity. שמעון, שמטעמים כאלה או אחרים מעדיף לנהל את התובענה בבית המשפט המדינתי, טוען, שהוא גם תושב – Domiciliary – של ניו יורק ולא רק של ניו ג'רזי, ועל כן אין Diversity בינו לבין ראובן.
שמעון צפוי להידחות בטענתו מסיבה עקרונית ביותר: אדם לעולם אינו Domiciliary של שני תחומי שיפוט. במקום אחר עסקנו, ועוד נעסוק, במבחני ה-Domicile, אך נסכם כאן בקצרה: אדם יכול להיות Domiciliary של תחום שיפוט אחד בלבד. לפיכך טענה כזו של שמעון בהכרח תידחה.
כעת מה אם שמעון הוא אזרח ארה"ב וגם אזרח של מדינה זרה כלשהי? האם במצב כזה יתייחס בית המשפט לאזרחותו הזרה של שמעון? אם כן – במצב כזה ודאי שמתקיימת Diversity, והסמכות העניינית תהיה לבית המשפט הפדראלי. או שיש להתייחס להיותו אזרח ארה"ב ולהחליט בהתאם?
תשובת בתי המשפט בכל רחבי ארה"ב היתה אחת: ההתייחסות תהיה לאזרחותו האמריקאית של שמעון, אפילו הוא אזרח ותושב – Domiciliary – של המדינה הזרה. לעמדה זו ניתנו מספר נימוקים, אך ההגיוני שבהם הוא זה שניתן על ידי בית המשפט הפדראלי של הסבב החמישי (5th Circuit) כדלקמן: מטרתו העיקרית של סעיף סמכות השיפוט על אזרחים זרים מכוח 28 U.S.C. 1332(a)(2) הוא קידום יחסים בינלאומיים על ידי הנחת דעתן של מדינות זרות, שהתדיינות משפטית בהן מעורבים אזרחיהן תטופל ברמה הלאומית (בניגוד לרמה המדינתית), וכן למנוע מאזרחים זרים דעה קדומה או חשד לדעה קדומה בבתי משפט מדינתיים. הצדקה זו אינה קיימת מקום בו מדובר באזרח ארה"ב בעל אזרחות כפולה (Coury v. Port, 85 F.3d 244, 250).
עמדה זו הובעה על ידי בתי משפט פדראליים במספר סבבים (Action S.A. v. Marc Rich & Co., 951 F.2d 504 (2nd Circuit (הסבב אליו שייכת מדינת ניו יורק), ועתירה לשינוי ההחלטה נדחתה בבית המשפט העליון -503 U.S. 1006; Mutuelles Unies v. Kroll & Linstrom, 957 F.2d 707 (9th Circuit), הסבב אליו שייכת קליפורניה); Maple Island Farm, Inc. v. Bitterling, 196 F.2d 55 (8th Circuit) ועתירה לשינוי ההחלטה נדחתה ב-344 U.S. 832; ואומצה גם על ידי בית המשפט הפדראלי המחוזי בפנסילבניה (השייכת ל-3rd Circuit) (Brooks v. Girios, M.D., District Court for the eastern district of Pennsylvania).
סיכום
כלל ה-Diversity דורש Complete Diversity. במצב של אזרח ארה"ב, שהוא גם אזרח של מדינה נוספת, שלא ויתר באופן אקטיבי על אזרחותו האמריקאית, לצרכי Diversity אזרחותו האמריקאית גוברת. על כן, למעט במספר מצבים, שבהם עסקנו במאמר קודם וחלקם אינם רלוונטיים למאמר זה, הוא ייתבע בבית משפט מדינתי ולא פדראלי.
כמו תמיד חשוב להכיר את כללי סדר הדין והסמכויות הענייניות על מנת למצוא את הטיעון הנכון בהתאם למצב, ולהימנע מראש מנפילה למלכודות פרוצדוראליות.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד אדי מאירי