ה-Bitcoin – מעמדו המשפטי

מהו ה-Bitcoin?

בימים אלה שווה שוק מטבע ה-Bitcoin כ-650,000,000$. אמיתיים. זה שוק של סחר במטבע מסוג חדש לחלוטין: שום מדינה לא הנפיקה אותו, אין מדפיסים אותו אלא כורים אותו, כל אחד יכול לכרות אותו וכמה שרק ירצה ממנו (אם יצליח לפענח את הלוגריתם), ולא פחות חשוב – הלוגריתם אמור להבטיח, שכמות הכריה מוגבלת, כך שלעולם לא תהיה אינפלציה, וערך המטבע לפחות ישמור על עצמו.
ההמצאה הזו שוברת מוסכמות בנות אלפי שנים. מהו מטבע עובר לסוחר? האם העובדה, ששום מדינה לא מנפיקה אותו מבטלת את קיומו כמטבע? או אולי העובדה, שמישהו מוכן לשלם עבורו כסף "אמיתי" נותנת לו מעמד של מטבע רגיל? ואולי השאלה אחרת: לא אם מישהו מוכן לרכוש אותו, אלא אם מישהו מוכן לקבל אותו כמטבע עבור סחורה אמיתית. במילים אחרות – האם אפשר לקנות קוטג' או לבצע החזרים למשכנתא באמצעות ה-Bitcoin ? והאם Bitcoin יכול להיות גם מטבע וגם נייר ערך? או רק נייר ערך?
ואם תרצו, הנה כמה שאלות מסכמות: איך מזהים מטבע או נייר ערך? מי מחליט על מעמדו של "דבר" כ"מטבע" או כ"נייר ערך"? מה משמעות ה"הטבעה" הפרטית של מטבעות על כלכלה מבוססת מדינות? ומה המשמעויות המשפטיות לתשובות?
(רוצים את הזוית היהודית? מתי יוטבע ה-Bitcoin הראשון עם המילים "לגאולת יהודה"? רוצים את הזוית הישראלית? אם ה-Bitcoin היה מטבע ישראלי, האם היה עליו דיוקן של אשכנזי או מזרחי?…)
הנה מבחן אחד שאפשר להעלות על הדעת: אם אפשר למעול בזה, אם אפשר לעקוץ בזה, אם אפשר לעשות בזה Ponzi Scheme – זה מטבע או נייר ערך.
אני נאלץ להודות, שלא המצאתי את המבחן האחרון. הוא עלה לדיון משפטי בעקבות כתב אישום פלילי של הרשויות הפדראליות נגד אחד Trendon T. Shavers. מר שייברז ניהל את Bitcoin Savings and Trust, גוף להשקעות ומסחר ב-Bitcoin, והואשם על ידי ה-SEC (הרשות האמריקנית לניירות ערך) בביצוע הונאת פונזי.

הסבר ביניים – מה זה Ponzi Scheme?

משמעות המושג הקרוי על שם Charles Ponzi הינה בקצרה כך: נוכל נוטל כסף ממשקיעים ומחזיר להם בתשואה נאה כל כך, שהם ממשיכים להשקיע ומביאים גם את חבריהם. אלא שאין שום ניהול השקעות ואין שום תשואה (או שיש, אך לא משם בא הכסף הגדול). למעשה כל אחד מקבל כסף שאחר השקיע, והכסף מסתובב מאחד לשני. בדרך הנוכל נוטל את האחוזים שלו. הכל טוב ויפה כל עוד כולם ממשיכים להשקיע, אלא שבמועד כלשהו אנשים מרגישים שהרוויחו די ואינם מוכנים לסכן עוד כסף, ואז הכל מתגלה. נשמע מוכר? נכון. מיידוף.

מה בין מיידוף לשייברז? ואיך כל זה משפיע עלינו?

שייברז ניהל Ponzi Scheme ב-Bitcoin, וה-SEC החליט להעמיד אותו לדין על עבירות בניירות ערך. חוקי ניירות ערך מעניקים לתביעה כל מיני דרכים יצירתיות מאד להרשיע מנהלי השקעות בעבירות מרמה ובהפרות רגולטוריות שונות ומשונות, ולשייברז כנראה הגיע להיענש, או שכך לפחות חשו ב-SEC. על פי החוק האמריקני קשה לקבוע בודאות, שה-Bitcoin הוא מטבע, ואם כן, הדבר כנראה ייטול מ-sec את סמכות התביעה (כי הם בעלי סמכות רק לגבי ניירות ערך). אז הם טענו, שהוא נייר ערך והאשימו אותו בסדרת עבירות בניירות ערך. להגנתו העלה שייברז טענה משפטית חזקה: ה-Bitcoin אינו נייר ערך, ולכן ה-Securities Act לא חל על המסחר בו. ומכאן, שיש לבטל את כתב האישום נגדו כליל.
ביום 06.08.2013 הכריע בית משפט פדראלי בטקסס נגד הטענה וקבע, שה-Bitcoin הוא כן נייר ערך, וניתן להמשיך באישום נגד שייברז. לקביעה זו משמעויות מרחיקות לכת, בין היתר לגבי הרגולציה לגביו.
מנגד בחודש מרץ 2013 הודיע משרד האוצר של ארצות הברית על קווים מנחים לרגולציה וחובות הדיווח – בין היתר לצרכי המלחמה בהלבנת הון – של הסוחרים ב-Bitcoin. בגדול אפשר לומר, שמדובר בפיקוח ורגולציה נמוכים יחסית, ובמקרים מסויימים הם מעניקים אפילו פטור מחובות רבים, אך יש הטוענים שעצם יצירתם של הכללים החדשים, כשה-Bitcoin אינו מוגדר אפילו מטבע על פי החוק האמריקני, מטריד מאד ומהווה מדיניות ממשלתית בלתי ראויה. מוסד ה-Bitcoin Foundation, הדבר הקרוב ביותר לארגון ההסדרה של הסחר ב-Bitcoin, שחרר ביום למחרת הודעה משלו המבקרת את הקווים המנחים וחולקת על הפיכתם של הסוחרים ל-money transmitters, הגדרה המחילה עליהם חובות שונים, שהם ודאי אינם מעוניינים בהן. אחת השאלות העולות על הפרק היא השלכות הקביעה הפדראלי (ככל שיש לה בכלל תוקף) על הדינים המדינתיים.

סיכום (ביניים בלי ספק)

כמו בנושאים רבים אחרים, עולם המשפט והרגולציה מפגר גם כאן אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות. אלא שבענין זה ייאלץ עולם המשפט להזדרז ולקבוע כללים וחוקים, כיון שמטבע חדש ומציאות חדשה נוצרים כאן, והם אינם ממתינים לאיש. הסוגיה נראית בחיתוליה ואין ספק שהתפתחויות רבות עוד מצפות לנו. יהיה מענין.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אדי מאירי

 

By | 2018-03-18T22:59:47+00:00 מרץ 5th, 2014|דין אמריקאי, דיני אינטרנט|
שינוי גודל גופנים