דין אמריקאי

סדרת מאמרים בנושא של דין אמריקאי.

ה-Bitcoin – מעמדו המשפטי

במאמר קצר זה אתייחס למעמדו של ה-Bitcoin ולפסיקה ולרגולציה הראשוניות הקיימות בתחום. האם זהו מטבע? נייר ערך? מה המשמעויות? יש חוקים? כללים? קווים מנחים? למי סמכות שיפוט ואכיפה? נראה שבשלב זה המשפט רודף אחרי המציאות, ויש הרבה יותר שאלות מתשובות. יהיה מענין.

הפרדת רשויות, לא חלוקת ירושלים. מה באמת נקבע ב- Zivotofsky v. Secretary Of State?

המאמר עוסק בפסק הדין מעורר ההדים (לפחות בישראל) בעניין Zivotofsky v. Secretary Of State, אשר דן בזכותו של אזרח אמריקאי יליד ירושלים, שמקום לידתו יירשם בדרכונו כ"ישראל". למרות מה שנראה בפצצה פוליטית רגישה לכל מגע, בית המשפט עסק דווקא בפן שונה לחלוטין והוא סמכויותיו של הנשיא בתחום מדיניות החוץ אל מול סמכויות הקונגרס, ועוצמת החוקה אל מול חקיקה רגילה.

UNITED STATES v. WINDSOR, ET AL – המאבק בין שלוש רשויות השלטון

מאמר זה הוא השני העוסק בפסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי בענין US v Windsor, אשר ניתן ביום 26.06.2013 וקבע, כי ההכרה הפדראלית בנישואין הטרוסקסואליים בלבד אינה חוקתית. במרכזו של מאמר זה התייחסות בית המשפט למעמדו, סמכותו להחליט בעניינים אידיאולוגיים ואקטיביזם שיפוטי.

US v. WINDSOR – איסור האבחנה הפדראלית בין נישואין מסורתיים לנישואין חד מיניים

המאמר עוסק בפסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי בענין US v Windsor, אשר ניתן ביום 26.06.2013 וקבע, כי ההכרה הפדראלית בנישואין הטרוסקסואליים בלבד אינה חוקתית. הדיון כלל התייחסויות חשובות למעמד בית המשפט, סמכותו להחליט בעניינים אידיאולוגיים, אקטיביזם שיפוטי ומעמדו של מוסד הנישואין בימינו.

פיצויים עונשיים בארצות הברית – א'

המאמר דן בעקרונות הפיצויים העונשיים בארצות הברית, והוא הראשון מבין שניים. מאמר זה סוקר את עקרונות היסוד בסוגיה ומציג את עמדת הפסיקה בתחום, תוך התייחסות לסוגיות של סמכות שיפוטית פדראלית, היחס בין פיצויים עונשיים להליך משפטי הוגן, וכמובן היחס בין הפיצוי הפדראלי לפיצוי המדינתי (אשר ייסקר בחלק ב') . באופן ספציפי סוקר המאמר את פסק דין אקסון ולדז (Exxon), אשר עסק בסוגיית הפיצויים העונשיים בהרחבה, התווה כללים ומהווה אבן דרך חשובה בתחום.

מה בין רומן זדורוב ל-Clarence Earl Gideon?

ההחלטה על צירוף ראיות חדשות בתיק רומן זדורוב (17.03.2013) ניתנה 50 שנה פחות יום (18.03.1963) לאחר פסק הדין בארצות הברית בענין Gideon v. Wainwright. המאמר דן בקצרה בצירוף ראיות חדשות, בפרקליטות ובסנגוריה הציבורית ובזכות לייצוג.

פיצויים עונשיים בארצות הברית – ב': מדינת ניו יורק

מאמר זה הינו המשך לחלק א', אשר עסק בפיצויים העונשיים בארצות הברית מבוא כללי – פיצויים עונשיים מהם מטרתו של הפיצוי בתורת הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו, כלומר הבאתו של הניזוק למצב שבו היה אלמלא הפגיעה. לעומת זאת הפיצוי העונשי (punitive damages) נועד להשיג יותר מכך. כפי שציין בית המשפט העליון במדינת ישראל לאחר לימוד […]

חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (ג') (פרשת הפרמייר ליג נ' פלוני) – ארצות הברית מול ישראל

מאמר זה הוא השלישי בסדרה העוסק בזכות לאלמוניות ברשת תוך השוואה בין הדין בישראל לדין בארצות הברית. המאמר סוקר את פסק דין הפרמייר ליג בישראל ודן ביכולת של ניזוק במרחב הוירטואלי להגיע למזיק שלו ולתבוע ממנו את נזקיו.

חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (ב'): פרשות ג'יין דו ורמי מור – ארצות הברית מול ישראל

מאמר זה סוקר בקצרה את עיקרי ההבדלים בגישות לחשיפתם של אלמונים המגיבים באמצעי המדיה הדיגיטלית (בדרך כלל בפורום כלשהו באינטרנט) ופוגעים בזולתם בישראל לעומת ארצות הברית. הבעיה מתעוררת, כאשר הניזוק אינו יודע את זהות המזיק, ועל כן אינו מסוגל לפתוח בכלל בהליך משפטי לקבלת פיצוי על נזקיו. במאמר זה נסקור את עיקרי ההלכות הנוהגות כיום.

סמכות עניינית פדראלית במצב של Diversity ואזרחות כפולה

במאמר קודם עסקנו בסמכות העניינית של בתי המשפט בניו יורק במקרה של Diversity, המצב בו לצדדים השונים אזרחות או מקום מושב במדינות אחרות (כולל במדינות של ארצות הברית). מאמר זה עוסק בסוגיה קרובה: הסמכות העניינית של בתי משפט מקום בו שני הצדדים נתפשים כבני אותה מדינה בארצות הברית, אך לאחד מהם גם אזרחות של מדינה זרה, או שהוא חי בה. זהו מצב של Diversity עם אזרחות כפולה, וחלים במצב זה כללים מיוחדים.

על זכויות יוצרים בחוקים ופסקי דין של ארצות הברית

המאמר עוסק בזכויות יוצרים בחקיקה ובפסיקה בארצות הברית. האם מותר להעלות פסק דין מארצות הברית לרשת? למי יש זכויות יוצרים עליו? מה ההבדלים בין חקיקה ופסיקה פדראליות לחקיקה ופסיקה מדינתית? המאמר משיב על שאלות אלה לקראת עלייתו של תחום חדש של דין אמריקאי בניהולי, עו"ד אדי מאירי, באתר www.psakdin.co.il.

סמכות עניינית – Subject Matter Jurisdiction – במקרה של Diversity

כפי שידוע לכל עו"ד ומשפטן, סוגיית הסמכות העניינית היא סוגייה עקרונית וראשונה להיבדק בכל תביעה. במאמר זה נתמקד במקרה אחד של סמכות שיפוט עניינית פדראלית בארצות הברית, הוא המצב שבו התובעים והנתבעים הם אזרחי מדינות שונות (Diversity). לפני שנפנה לכללי הסמכות העניינית במקרה המיוחד של Diversity בארצות הברית ניתן הסבר קצר וכללי לטובת הקוראים, שאינם משפטנים בדבר משמעות המונחים ויישומם הלכה למעשה.

מבנה המערכת המשפטית בארצות הברית ובניו יורק

במאמר זה נתוודע לעיקרי המערכת המשפטית האמריקאית, תוך שימת דגש על מדינת ניו יורק. בכדי להיכנס לעובי הקורה ולהכיר חקיקה ופסיקה, יש להבין ראשית כיצד בנויה המערכת, וכיצד היא פועלת. עו"ד אדי מאירי מפרט על מבנה המערכת המשפטית בארה"ב.

טענת פורום לא נאות בניו יורק

לרוב, עורכי דין בוחרים את הפורום המשפטי מתוך שיקולי נוחות: מחד נוחות ללקוחם, ומאידך הסבת אי נוחות לצד שכנגד. אחת הטענות הקלאסיות, שיעלה נתבע כנגד סמכות שיפוט של בית משפט כלשהו, בעיקר כשמבחינת הסמכות העניינית והסמכות המקומית לא נפלו בהן פגמים, תהיה טענת "פורום לא נאות".
ברשימה קצרה זו ננסה לעמוד על מקצת הכללים והשיקולים הנוגעים לטענה זו במדינת ניו יורק.

אכיפת פסק דין פדראלי בארצות הברית

כפי שציינו במאמר קודם פסקי דין המתקבלים בתחום שיפוט אחד אינם יכולים להיאכף באופן אוטומאטי בתחום שיפוט אחר. זאת מכיון שכל תחום שיפוט מכיר בפסקי הדין של בתי המשפט שלו בלבד. כך לדוגמא פסק דין ישראלי אינו אלא פיסת נייר עבור רשויות ההוצאה לפועל בארצות הברית, והדבר נכון גם להיפך. על מנת שפסק דין זר ייאכף, יש צורך בהליך מיוחד ל"הכרה" בפסק הדין הזר בתוך מערכת המשפט המקומית, ורק אחר כך ניתן להתחיל לאכוף אותו. וחשוב להבין: מה שייאכף אינו פסק הדין הזר, אלא פסק הדין המקומי (אשר כאמור נתן לפסק הדין הזר הכרה, כאילו ניתן באופן מקומי).

צור קשר 03-5250585

שם*:

טלפון:

ההודעה:

captcha