דיני אינטרנט

עולם האינטרנט ועולם המשפט

ה-Bitcoin – מעמדו המשפטי

במאמר קצר זה אתייחס למעמדו של ה-Bitcoin ולפסיקה ולרגולציה הראשוניות הקיימות בתחום. האם זהו מטבע? נייר ערך? מה המשמעויות? יש חוקים? כללים? קווים מנחים? למי סמכות שיפוט ואכיפה? נראה שבשלב זה המשפט רודף אחרי המציאות, ויש הרבה יותר שאלות מתשובות. יהיה מענין.

חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (ג') (פרשת הפרמייר ליג נ' פלוני) – ארצות הברית מול ישראל

מאמר זה הוא השלישי בסדרה העוסק בזכות לאלמוניות ברשת תוך השוואה בין הדין בישראל לדין בארצות הברית. המאמר סוקר את פסק דין הפרמייר ליג בישראל ודן ביכולת של ניזוק במרחב הוירטואלי להגיע למזיק שלו ולתבוע ממנו את נזקיו.

חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (ב'): פרשות ג'יין דו ורמי מור – ארצות הברית מול ישראל

מאמר זה סוקר בקצרה את עיקרי ההבדלים בגישות לחשיפתם של אלמונים המגיבים באמצעי המדיה הדיגיטלית (בדרך כלל בפורום כלשהו באינטרנט) ופוגעים בזולתם בישראל לעומת ארצות הברית. הבעיה מתעוררת, כאשר הניזוק אינו יודע את זהות המזיק, ועל כן אינו מסוגל לפתוח בכלל בהליך משפטי לקבלת פיצוי על נזקיו. במאמר זה נסקור את עיקרי ההלכות הנוהגות כיום.

חשיפת מגיבים אלמוניים ברשת (א'): פרשת רמי מור

מאמר קצר זה עוסק באחד מפסקי הדין החשובים ביותר בעת האחרונה בישראל לעניות דעתי, זהו פסק הדין בענין רמי מור. פסק הדין עיגן את הזכות לאנונימיות ברשת במשפט הישראלי, והוא מציג את נקודת האיזון שבין הזכות לאנונימיות והקשר בין אנונימיות לחופש ביטוי לבין הזכות לשם טוב והזכות לבוא חשבון עם מזיק.

שמות מתחם (Domains) ו-Cybersquatting

עולם האינטרנט מוכר לכולנו, ורובנו המכריע יודע את משמעות המושג "שם מתחם" – Domain. המאמר יעסוק בפן עסקי של הזכויות ב-domain, פן המצוי על הגבול הדק שבין מותר לאסור ברשת, שבין ניצול הזדמנות עסקית לניצול.
Cybersquatting הוא מצב בו גורם מסויים רוכש שם דומיין המזוהה עם גורם אחר, ואחר כך מנסה ל"סחור" ב"נכס" החדש. האם הדבר מותר? אסור? האם יש הבדלי גישה בין ישראל לארצות הברית? על שאלות אלה ואחרות ינסה המאמר להשיב.

צור קשר 03-5250585

שם*:

טלפון:

ההודעה:

captcha