במאמר קצר זה אתייחס למעמדו של ה-Bitcoin ולפסיקה ולרגולציה הראשוניות הקיימות בתחום. האם זהו מטבע? נייר ערך? מה המשמעויות? יש חוקים? כללים? קווים מנחים? למי סמכות שיפוט ואכיפה? נראה שבשלב זה המשפט רודף אחרי המציאות, ויש הרבה יותר שאלות מתשובות. יהיה מענין.

המאמר עוסק בפסק הדין מעורר ההדים (לפחות בישראל) בעניין Zivotofsky v. Secretary Of State, אשר דן בזכותו של אזרח אמריקאי יליד ירושלים, שמקום לידתו יירשם בדרכונו כ"ישראל". למרות מה שנראה בפצצה פוליטית רגישה לכל מגע, בית המשפט עסק דווקא בפן שונה לחלוטין והוא סמכויותיו של הנשיא בתחום מדיניות החוץ אל מול סמכויות הקונגרס, ועוצמת החוקה אל מול חקיקה רגילה.

מאמר זה הוא השני העוסק בפסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי בענין US v Windsor, אשר ניתן ביום 26.06.2013 וקבע, כי ההכרה הפדראלית בנישואין הטרוסקסואליים בלבד אינה חוקתית. במרכזו של מאמר זה התייחסות בית המשפט למעמדו, סמכותו להחליט בעניינים אידיאולוגיים ואקטיביזם שיפוטי.

המאמר עוסק בפסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי בענין US v Windsor, אשר ניתן ביום 26.06.2013 וקבע, כי ההכרה הפדראלית בנישואין הטרוסקסואליים בלבד אינה חוקתית. הדיון כלל התייחסויות חשובות למעמד בית המשפט, סמכותו להחליט בעניינים אידיאולוגיים, אקטיביזם שיפוטי ומעמדו של מוסד הנישואין בימינו.

המאמר דן בעקרונות הפיצויים העונשיים בארצות הברית, והוא הראשון מבין שניים. מאמר זה סוקר את עקרונות היסוד בסוגיה ומציג את עמדת הפסיקה בתחום, תוך התייחסות לסוגיות של סמכות שיפוטית פדראלית, היחס בין פיצויים עונשיים להליך משפטי הוגן, וכמובן היחס בין הפיצוי הפדראלי לפיצוי המדינתי (אשר ייסקר בחלק ב') . באופן ספציפי סוקר המאמר את פסק דין אקסון ולדז (Exxon), אשר עסק בסוגיית הפיצויים העונשיים בהרחבה, התווה כללים ומהווה אבן דרך חשובה בתחום.

ההחלטה על צירוף ראיות חדשות בתיק רומן זדורוב (17.03.2013) ניתנה 50 שנה פחות יום (18.03.1963) לאחר פסק הדין בארצות הברית בענין Gideon v. Wainwright. המאמר דן בקצרה בצירוף ראיות חדשות, בפרקליטות ובסנגוריה הציבורית ובזכות לייצוג.

מאמר זה הינו המשך לחלק א', אשר עסק בפיצויים העונשיים בארצות הברית מבוא כללי – פיצויים עונשיים מהם מטרתו של הפיצוי בתורת הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו, כלומר הבאתו של [...]

מאמר זה הוא השלישי בסדרה העוסק בזכות לאלמוניות ברשת תוך השוואה בין הדין בישראל לדין בארצות הברית. המאמר סוקר את פסק דין הפרמייר ליג בישראל ודן ביכולת של ניזוק במרחב הוירטואלי להגיע למזיק שלו ולתבוע ממנו את נזקיו.

מאמר זה סוקר בקצרה את עיקרי ההבדלים בגישות לחשיפתם של אלמונים המגיבים באמצעי המדיה הדיגיטלית (בדרך כלל בפורום כלשהו באינטרנט) ופוגעים בזולתם בישראל לעומת ארצות הברית. הבעיה מתעוררת, כאשר הניזוק אינו יודע את זהות המזיק, ועל כן אינו מסוגל לפתוח בכלל בהליך משפטי לקבלת פיצוי על נזקיו. במאמר זה נסקור את עיקרי ההלכות הנוהגות כיום.

במאמר קודם עסקנו בסמכות העניינית של בתי המשפט בניו יורק במקרה של Diversity, המצב בו לצדדים השונים אזרחות או מקום מושב במדינות אחרות (כולל במדינות של ארצות הברית). מאמר זה עוסק בסוגיה קרובה: הסמכות העניינית של בתי משפט מקום בו שני הצדדים נתפשים כבני אותה מדינה בארצות הברית, אך לאחד מהם גם אזרחות של מדינה זרה, או שהוא חי בה. זהו מצב של Diversity עם אזרחות כפולה, וחלים במצב זה כללים מיוחדים.